מדרש לקח טוב · דברים · פרק 11 · פסוק 10

פס'. כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא. מגיד הכתוב שבחה של ארץ ישראל וכן הוא אומר (במדבר י״ג:כ״ב) וחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים. מנהגו של עולם בונה אדם בנין הנאה תחלה ואחר כך בונה את הכעור שפסולת של ראשון מכניס בשני. שיריים שנשארו מן הבנין הראשון מכניס בשני. ואומר (דברים ה) לא תחסר כל בה. דרך העולם מה שיש בארץ זו אין בזו. אבל כאן לא תחסר כל בה. וארץ ישראל נקראת ארץ ושאר ארצות נקראו חוצות. שנאמר (משלי ח׳:כ״ו) עד לא עשה ארץ וחוצות. וכן סנחריב אומר (ישעיהו ל״ו:י״ז) עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם. ולא אמר יפה מארצכם. אלא כארצכם אע״פ שהי' לו לשבח ארצו לא שיבחה יותר מארץ ישראל. וכן הוא אומר (דברים ג׳:ט׳) צידונים יקראו לחרמון שריון והאמרי יקראו לו שניר. ואומר (שם ד) עד הר שיאון הוא חרמון. נמצא (מד) הר זה קרוי ד' שמות שהן שיאון חרמון שריון שניר. וכי מה צורך אלא בא ללמדינו שארבעה מלכים מתכבשים עליה זה אומר יקרא על שמי וזה אומר יקרא על שמי. ואע״פ שהיתה פסולת של ארץ ישראל ד' מלכיות מתכבשות עליה קל וחומר למקום משובח של ארץ ישראל. וכן בכל מקום כמו (יהושע ט״ו:מ״ט) ודנה וקרית סנה היא דביר. ואומר (שם) ושם דביר לפנים קרית ספר. וכן הנביא אומר (ירמיהו ג׳:י״ט) ואתן לך ארץ המדה נחלת צבי צבאות גוים. נחלת צבי קלה להוציא פירותיה כצבי קל ברגליו. ד״א מה צבי אין עורו מחזיק את בשרו שנראה קטן מאחר שנפשט יותר ממה שהיה כך אין פירות של ארץ ישראל מחזקתן כשישראל עושין רצון המקום ללמדך שבח ארץ ישראל לא כארץ מצרים היא. לפי שארץ מצרים. מקום נמוך שותה. מקום גבוה אין שותה. ארץ ישראל גבוה ונמוך שותה. ארץ מצרים שותה ואח״כ נזרעת. ארץ ישראל שותה ונזרעת בכל יום. ארץ מצרים תזרע את זרעך והשקית ברגל כגן הירק. מה גן ירק בכל עת אתה מתעסק בו להשקותו. ואם לאו אין בו הועלה. אף ארץ מצרים אם אין אתה מנדד שינה מעיניך אין לה בה כלום. אבל ארץ ישראל אתה ישן על מטתך והקב״ה משקה אותה. מנהגו של עולם אדם לוקח עבדים לעבדו והקב״ה לוקח את ישראל לעבדים והוא מוריד גשמים ומצמיח פירות להשביעם. וכן השיב רבי צדוק לחכמים במשתה בנו של רבן גמליאל שהיה עומד ומשקה להם מזג את הכוס לרבי אלעזר ולא רצה ליטלו ונטלו ר' יהושע אמר לו מה זה יהושע אמר לו רבי צדוק מי שאמר והיה העולם משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ועורך שלחן לכל אחד ואחד ורבן גמליאל לא יהא משמשינו. אשר יצאתם משם. כלומר הייתם בה והיתה מתברכת בגללכם עכשיו שיצאתם משם אין לה תקנה: