פס'. וידבר משה אל בני ישראל. הזהירם על הדבר כדי לקדש את השם, ויוציאו את המקלל. שבית הסקילה היה חוץ לבית דין. וירגמו אותו אבן. מכאן שאם מת באבן אחת יצא. ד"א אבן לשון רבים כגון (בראשית ל״ב:ו׳) ויהי לי שור וחמור וגו'. ד"א אבן מכאן אמרו אבן היתה שם משוי שני אנשים נוטלה ונותנה על לבו וכו' הלכתא ובני ישראל עשו. לסמיכה ולדחיה ולתליה ולבל תלין נבלתו על העץ. כאשר צוה ה' את משה. אוי להם לרשעים שמאבדין את העולם על דבר קל ועליהם אמר שלמה בחכמתו (קהלת ט׳:י״ח) וחוטא אחד יאבד טובה הרבה. אבל הצדיקים אשריהן שקונין להם חיי העולם הבא ועליהם הכתוב אומר טובה חכמה מכלי קרב. כאשר צוה ה' את משה. לא שינו מציוויו של משה רבינו דבר:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 24 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92