פס'. [והיה אם] (ואם) מעיני העדה נעשתה לשגגה וגומר. כגון שהורו ב"ד בדבר מותר ואינן חייבין אלא עד שיורו בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת כגון זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה. ועשו כל העדה. מלמד שהוראה תלויה בבית דין ומעשה תלוי בקהל. פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח לה' ומנחתו ונסכו כמשפט. (ושעיר עזים אחד לחטאת). בסדר האמור שלשה עשרונים לפר ולא פר לחטאת לפי שבפרשת ויקרא כתיב (ויקרא ד׳:י״ג) ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר וגו'. כגון שהורו בחלב או בדם כדמפורש בתורת כהנים ובמסכת הוריות. (ויקרא ד׳:י״ד) והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת. יכול יביאו על שגגת ע״ז פר לחטאת ת''ל פר בן בקר אחד לעולה. ושעיר עזים אחד לחטאת. ומפני מה חטאת ע״ז חסרה אל''ף שכל קרבנות חטאת קודמת לעולה וכאן עולה קודמת לחטאת:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 15 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92