מדרש לקח טוב · שמות · פרק 16 · פסוק 32

ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה׳. לפי השעה צוה הקב״ה למשה.

מלא העומר. מן המן מלא העומר מדת העומר שהיתה להם לישראל במדבר, שהיא עשירית האיפה, שיעור מ״ג ביצים וחומש ביצה, שיעור שבעת רביעים קמח שחייבין בחלה מנין ח״ל״ה.

למשמרת לדורותיכם. לא הבאיש ורמה לא היתה בו ולא התליע ולא נימס.

לכך נאמר בו שלש משמרות, למשמרת לדורותיכם, לפני ה׳ למשמרת (פסוק לג), לפני העדות למשמרת (פסוק לד).

ד״א למשמרת, לדור המדבר, למשמרת בארץ ישראל, למשמרת לעתיד לבא, לפי שצנצנת המן ומקלו של אהרן שקדיה ופרחיה, והארון ובדיו, וכל כלי המשכן, גנוזים תחת מחילות ההיכל, ומי גנזם יאשיהו המלך גנזה, בשעה שמצא חלקיהו הכהן ספר התורה פתוח בהיכל כתוב בו יוליך ה׳ אותך ואת מלכך וגו׳ (דברים כח לו), מיד עמד וגנז כל אלו, שנאמר ויאמר המלך לכהנים המבינים בעם. תנו לכם את ארון ברית ה׳ כי אין לכם משא בכתף ועתה עבדו את ה׳ בכל לבבכם (דה״ב לה ג).

ואמר ר׳ אליעזר אתיא דורות דורות, אתיא משמרת משמרת, כתיב במקלו של אהרן למשמרת לאות לבני מרי (במדבר יז כה), וכתיב הכא למשמרת לדורותיכם, וכתיב לפני העדות למשמרת, ללמדך שבמקום אחד נגנזו.