מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 6 · פסוק 5

פס'. והאש על המזבח תוקד בו. רבי יוסי אומר מנין שיעשה מערכה אחת לקיים האש ת"ל והאש על המזבח תוקד בו. וחכמים אומרים אלו שני גזירין שהן מקיימין את האש. לא תכבה. מלמד שכל המכבה עובר בלא תעשה. ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר. מכאן שתרומת הדשן תחלה ואח"כ סדור המערכות שנא' בבקר בבקר לפי שנא' (שמות כז) בבקר (בבקר) בהטבת נרות וכתיב בקטרת (שם ל) בבקר בבקר. והואיל ומכשיר הקטרת והמנורה היא האש מעריכין את המערכות ואחר כך מדשן המנורה ואחר כך מקטיר ואחריו התמיד. וכן אמרו רז"ל מי שזכה בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו מקדימין לפניהם וד' כלים בידו וכו' ביום היה מטיב ובין הערבים היה מדליק והקטרת היה אחר דישון מזבח הפנימי כך מפורש במסכת תמיד. ובער עליה הכהן עצים בבקר. עליה על המערכה עצים הכשרים למערכה. בקנים היו מתליעין אותן שכל עץ שהיה בו תולע פסול למערכה. וערך עליה העולה. שלא יהא קרבן קודם לתמיד של שחר. והקטיר עליה חלבי השלמים. שלא יהא דבר מתעכב לאחר תמיד של בין הערבים: פסיקתא פרעת צו זוטרתא