מדרש לקח טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 31

ויקרא למשה ולאהרן לילה. היה פרעה מחזר ומבקש היכן משה ואהרן שרויים.

ויאמר קומו צאו מתוך עמי. אמרו לו משה ואהרן מוזהרין אנו שלא לצאת אלא בפרהסיא, שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (לעיל פסוק כב), לעולם יצא אדם בכי טוב ויכנס בכי טוב, וישכם אברהם בבקר (בראשית כב ג), וישכם שמואל וגו' בבקר (ש״א טו יב).

ד״א ויקרא למשה ואהרן, לפי שאמר לו פרעה, לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני (שמות י כח), ויאמר משה כן דברת (שם שם כט), בזמנו דברת לא אוסיף עוד ראות פניך (שם) אלא וירדו כל עבדיך אלה אלי (שם יא ח), מלמד שחלק כבוד לפרעה שלא אמר לו אתה אלא אלה, והיינו דכתיב ויצום אל בני ישראל ואל פרעה (שם ו יג), צום לחלק כבוד למלכות, וכן אתה מוצא באליהו וחנניה מישאל ועזריה שחלקו כבוד למלכות.

ויאמר קומו צאו. אני אמרתי מי ומי ההולכים (שם י ח), ואתה אמרת בנערינו ובזקנינו וגו׳ (שם שם ט), ועתה קומו צאו וגו׳, אני אמרתי רק צאנכם ובקרבם יצג (שם שם כד), ואתם אמרתם וגם מקננו ילך עמנו (שם שם כו), ועתה גם צאנכם וגם בקרבם קחו לרבות שאמרתם גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות (שם שם כה).

וברכתם גם אותי. שתכלה הפורענות.