פס'. ואם פשה תפשה בעור. החליטו בשער לבן. הלך שער לבן וחזר שער לבן וכן במחיה ובפשיון בתחלה בסוף שבוע ראשון בסוף שבוע שני לאחר הפטור הרי הוא כמות שהיה עד שהחליטו בפשיון. הלך הפשיון וחזר הפשיון שנאמר ואם פשה תפשה. וטמא אותו. הודאי מטמא ואינו מטמא את הספק. כיצד שנים שבאו אצל הכהן בזה בהרת כגריס ובזה בהרת כסלע. בסוף בשבוע בזה כסלע ובזה כסלע ואין ידוע באיזה מהם פשה טהור:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 13 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92