ולא תותירו ממנו עד בקר. והנותר ממנו עד בקר. בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה, לומר שאין לוקין עליו, לפי שאין לוקין על לאו שניתק לעשה אלא על לאו גמור, דומיא דלאו דחסימה דמשנה תורה, דכתיב ארבעים יכנו ולא יוסיף (דברים כה ג), וסמוך ליה לא תחסום שור בדישו (שם שם ד). מה ת״ל עד בקר, ליתן לו בקר שני לשריפתו, מגיד שאינו נשרף עד אור ששה עשר, לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב, הוא שאמרו במס׳ שבת אין מדליקין בשמן שריפה ביום טוב, ואמרי׳ מאי שמן שריפה, שמן של תרומה שניטמא ועומד לשריפה, ואם חל ששה עשר להיות בשבת, אין הנותר נשרף עד יום ראשון, שהוא שבעה עשר, לפיכך יום טוב של פסח אין שורפין את החמץ, (קמד) ולא מפרישין חלת האור לישרף, אלא תלטוש בצונן, עד חולו של מועד ותשרף.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92