פס'. וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. מלמד שהיתה הארץ נפתחת כפי עביו של אדם בפרסות האדם נפתחה כמו הרגלים והשוקים והבטן כמו הבטן והצואר כמו הצואר. והם יורדים מעט מעט והארץ חונקתם והם צועקים משה אמת ותורתו אמת. ותכס עליהם הארץ. ששבה לאיתנה. ויאבדו מתוך הקהל. נעשה מקום חנייתם קרחה. ולהלן הוא אומר ובני קרח לא מתו. מקום נתבצר להם בגיהנם וישבו עליו מלמד שלא היו בעצת אביהם ואלו הם אסיר ואלקנה ואביאסף. רבה בר בר חנה אומר פעם אחת הייתי מהלך במדבר אמר לי ערבי אחד בוא ואראך בלועי קרח. הראה אלי שלש גומות ועשן יוצא מהם נטל שלש גיזי צמר וגובלן במים וכרכן בראש הרומח והורידו לשם הניחו מעט ויצא חרוך אמר לי שמע מה הן אומרין ושמעתי שאומרים משה אמת ותורתו אמת והן בדאין. אמר לי אותו ערבי פתחה של גיהנם כל שלשים יום מהפכתן גיהנם כבשר בקלחת וכשמגיעין לכאן הן אומרים משה אמת ותורתו אמת והם בדאין. בוא וראה מה גרם להם לשון הרע:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · במדבר · פרק 16 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92