מדרש לקח טוב · שמות · פרק 25 · פסוק 10

ועשו ארון עצי שטים. התחיל בארון מפני שקדושתו יתירה, לפיכך הזכיר בראשונה.

עצי שטים. מין ארז, שנא' אתן במדבר ארז שטה (ישעיה מא יט).

אמתים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו. באמה של ששה טפחים, והלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועוביין ששה, מונחות כנגד ארכו של ארון, כמה לוחות אוגרות בארון, שנים עשר טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהם טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה, נשתיירו שני טפחים שבהם ספר תורה מונח, שנאמר אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הניח שם משה בחורב (מ״א ח ט), אין בארון רק, אין מיעוט אחר מיעוט, אלא לרבות ספר תורה שמונח בארון. פרנסת ארון לאורכו, צא ופרנס ארון לרחבו, כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, שנשתיירו שם שלשה טפחים, צא מהם טפח, חציו לכותל זה, חציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר תורה יוצא ונכנס כשהוא דחוק, דברי ר׳ מאיר, בבבא בתרא בפירקא קמא עמודי כסף היו עומדין ברוחב הארון לאורך הלוחות. מהדקין את הלוחות שלא יתנועעו במסעות אמתים וחצי ארכו, מיכן אמרו אין עושין ספר תורה לא ארכו יותר על היקפו ולא היקפו יתר על ארכו.

שאלו את רבי שיעור ספר תורה בכמה, אמר להם בגויל ששה טפחים, בקלף איני יודע וכו׳. וכל ספר שהיקפו ששה טפחים, בידוע שעוביו מקום הנחתו שני טפחים, שכל שיש בהיקפו שלשה טפחים, יש בו רוחב טפח, למדנו שספר תורה שעשה משה רבינו כך דינו.