פס'. וראהו הכהן ביום השביעי. ביום ולא בלילה שאין רואין את הנגעים אלא ביום. ואין רואים את הנגעים לא ביום המעונן ולא בין הערבים מפני שכהה נראית עזה. ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה וכל שכן בלילה דכתיב ביום השביעי. אימתי רואין אותן בשלשה שעות בארבעה בחמשה בשבע בשמנה בתשעה. כהן הסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו אינו רואה את הנגעים. מה יום שיהא מאורו לא הרבה ולא מעט אף מראה עיני הכהן שלא נתמעט אורו רואה. והנה הנגע עמד בעיניו. שאם העז והכהה או כהה והעז. לא פשה הנגע בעור. שאם פשה וכנס כאלו לא פשה. והסגירו הכהן שבעת ימים. שיום שביעי עולה לו מן המנין בין מלפניו בין מלאחריו:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 13 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92