מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 29 · פסוק 3

ונאספו שמה כל העדרים. בשעת המחנות. וגללו את האבן. והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. בשעת המסעות.

השני. והנה באר בשדה זו ציון. שלשה עדרי צאן. שלשה רגלים. כי מן הבאר ההוא ישקו. שמשם שואבין רוח הקדש. ונאספו שמה כל העדרים. שכל ישראל מקובצים שם. והשיבו את האבן. מונח לרגל הבא.

השלישי. והנה באר בשדה. זו ירושלים. שלשה עדרי צאן. אלו ג' בתי דינים שהיו בה שלשה דיגים. אחד בהר הבית. ואחד בפתח העזרה. ואחד בלשכת הגזית.

והאבן גדולה. זו בית דין הגדול שבלשכת הגזית. ונאספו שמה כל העדרים. בעת כי יפלא ממך דבר למשפט. וגללו את האבן. שמשם שומעין את הדין. והשיבו את האבן. שמעמידין דבר על בוריה.

הרביעי. והנה באר. זה ציון. שלשה עדרי צאן. אלו שלשה מלכיות הראשונות. והאבן גדולה. זו זכות אבות. ונאספו שמה כל העדרים. אלו חיילי האומות. וגללו. אלו כלי בית המקדש שלקחו. והשיבו את האבן. לעתיד לבא. דכתיב תחת הנחשת אביא זהב (ישעיה ס יז).

החמישי. והנה באר. זו סנהדרין. שלשה עדרי צאן. שלש שורות של תלמידי חכמים יושבים לפניהם. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. שמשם היו שומעין את ההלכה. והאבן גדולה. גדול שבהם. ונאספו שמה. אלו תלמידי חכמים. וגללו את האבן. שמשם היו שומעין את ההלכה. והשיבו את האבן על פי הבאר. היו נושאים ונותנין בהלכה עד שמעמידין ההלכה על בוריה.

הששי. והנה באר. זו בית הכנסת כו'. ר' יוחנן פתר לה בסיני. וירא והנה באר בשדה. זה סיני. והנה שם שלשה. כהנים לוים וישראלים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. אלו עשרת הדברות. והאבן גדולה. זו שכינה. ונאספו שמה. אלו ישראל. וגללו את האבן. שקבלו התורה. והשיבו את האבן. אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ יט). ואדוננו הקדוש מרנא ורבנא טוביהו בן כבוד רבינו הקדוש ר' אליעזר זצ"ל שמע מן אביו. וירא והנה באר בשדה. זו תורה. והנה שם שלשה עדרי צאן. אלו משה אהרן ומרים. שבזכותן ניתנו ג' מתנות טובות לישראל. המן בזכות משה. ענני כבוד בזכות אהרן. הבאר בזכות מרים. כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. אלו ישראל שקבלו התורה להגות בה יומם ולילה. והאבן גדולה על פי הבאר. אלו הקושיות שבכל ענין וענין. ונאספו שמה כל העדרים. אלו תלמידי חכמים. וגללו את האבן מעל פי הבאר. שמוציאין הקושיות ממנה. ואח"כ והשקו את הצאן. אלו ישראל שנקראו צאן. שנא' ואתן צאני צאן מרעיתי (יחזקאל לד לא). והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. שאומרים דבר בשם אמרו. ללמדך שאפי' שיחות האבות כמה מדרשות בהן. כ"ש התורה והמצות והחוקים והמשפטים. לכך נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (איוב יא ט).