פס'. אף אני אעשה זאת. באף אני בא עליכם. אשר בניתי אני אהרוס ואשר נטעתי אני אתוש. מידכם היתה זאת לכם. אין הרעה יוצאה מלפני לעולם שנאמר (איכה צ) מפי עליון לא תצא וגו'. והפקדתי עליכם. עד שהראשונה פקודה אצליכם אביא אחרת ואסמכה לה. בהלה. המבהלת את הבריות זה מכת מותן. את השחפת ואת הקדחת. מלמד שהוא נשחף בצונן ונקדח באש, שלא יהא לו מנוח על משכבו. מכלות עינים. שלא יהא סבור בעצמו שיחיה. ומדבות נפש. שאפילו אחרין לא יהו סבורין עליו שיחיה והם דואבים עליו. וזרעתם לריק זרעכם ואכלוהו אויביכם. כנגד הבנים והבנות הכתוב מדבר שתהא עמל בהן ומגדלן והחטא בא וכלין. וכן הוא אומר (איכה ב׳:כ״ב) אשר טפחתי ורביתי. ד"א וזרעתם לריק זרעכם. שתזרעו ואינה צומחת. ואכלוהו. שאפילו תצמח אויביכם אוכלין אותה:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 26 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92