ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת. אמר ר' יודן מה טעם כל דורו למאה שנה ומאתים שנה. וזה מוליד לחמש מאות שנה. אלא אמר הקב"ה נח צדיק הוא אם בניו רשעים יהיו אין רצוני שיאבדו במים. ואם צדיקים יהיו אטריח עליו לעשות לו תיבות הרבה. לכך כבש הקב"ה מעיינו והוליד לחמש מאות שנה.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 5 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר' נחמיה בשם ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אפילו יפת שהוא גדול לכשיבא המבול אינו בן מאה שנה שראוי לעונשים. ומנין לנו שלא היו ראוי לעונשים עד בן מאה שנים. שכן הוא אומר לעתיד לבא כי הנער בן מאה שנים ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל (ישעיה סה כ). כי לא נתחייב פחות מבן מאה שנה כשם שהיו בימי נח.
ויולד נח את שם. שם קטן שבכולם היה. שנא' ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול (בראשית יא י). אלא יפת גדול שבהם היה. וגדול משם שתי שנים. וכשהיה יפת בן ק"ב שנה. היה שם בן מאה שנה. לכך נא' שם בן מאת שנה. ולמה הקדים את שם. על שם ייחוס שיצא ממנו אברהם.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92