מדרש לקח טוב · שמות · פרק 14 · פסוק 21

ויט משה את ידו על הים. התחיל הים עומד כנגדן, ואמר לו בשם הקב״ה ולא קיבל עליו, הראהו המטה ולא קיבל עליו, עד שנגלה הקב״ה בכבודו ובגבורתו, התחיל הים לברוח, שנאמר הים ראה וינוס (תהלים קיד ג), אמר לו משה כל היום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קבלת עליך, ועכשו מה לך הים כי תנוס, אמר לו לא מפניך בן עמרם, אלא מלפני אדון חולי ארץ (שם שם ז).

ויולך ה׳ את הים ברוח קדים עזה. קדים עזה שברוחות, שנאמר ברוח קדים אפיצם (ירמיה יח יז), ואומר וה׳ נהג רוח קדים בארץ (שמות י יג).

וישם את הים לחרבה. עשאו כמין חרבה.

ויבקעו המים. כל המימות שבעולם נבקעו.

דע כי אלו שלשה פסוקים ויסע מלאך האלהים (פסוק יט), ויבא בין מחנה מצרים (IGNOREכ), ויט משה את ידו (IGNOREכא), כל אחד ואחד יש בו שבעים ושתים אותיות, כנגד שבעים ושתים שמות, ומהם אתה מוצא שם המפורש, אות מן הראשון, ואות מן אמצעי, ואות מן האחרון, פסוק האמצעי שהוא ויבא בין מחנה מצרים, אותו אתה לוקח למפרע מסופו לתחלתו, והשנים הראשון והאחרון, ויסע, ויט, תקח אותיותיו מן תחלתו לסופו, ו׳ מן ויסע, ה׳ מן הלילה, ו׳ מן ויט, והוא שם וה״ו, וכן כל שלשתן, ותמצא זה השם בספר הישר, והוא נקרא וה״ו יל״י טי״ט על״ם וכו׳.