פס'. ואם נפש אחת תחטא. הרי אלו מעוטין. העושה על פי עצמו חייב ולא העושה על פי הורית בית דין. כיצד הורו בית דין לעבור על אחת מכל מצות ה' כדמפורש במסכת הוריות והם הכי נמי בתורת כהנים ומסקאנא העושה מפי עצמו חייב. מפי הוראת ב"ד פטור. רבי שמעון מוסיף. הורו ב"ד וידעו שטעו וחזרו בהן בין שהביאו כפרתן בין שלא הביאו כפרתן והלך ועשה על פיהם פטור. מעם הארץ. פרט למשיח שהוא בפר. מעם הארץ פרט לנשיא שהוא בשעיר. בעשותה. העושה כולה ולא העושה מקצתה. כיצד שנים אוחזין במלגז ולוגזים. בכרכר ושובטים בקולמוס וכותבים בקנה והוציאו לרשות הרבים וכו' במסכת שבת. אחת ממצות ה'. הזכורים למעלה במשיח. אשר לא תעשינה, השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו. מצות ה'. ולא מצות המלך של מלכות ישראל ולא מצות ב"ד. מצות האמורות במשיח ובעדה ובנשיא הן האמורות כאן. אשר לא תעשינה. מלמד שהוא מביא אשם תלוי:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · ויקרא · פרק 4 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92