פס'. ומשה בן מאה ועשרים שנה. זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הן. משה והלל הזקן ורבי יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא. משה היה במצרים ובמדין שמנים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש את החכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. רבן יוחנן בן זכאי עסק בפרקמטיא ארבעים שנה ולמד ארבעים שנה ולימד ארבעים שנה. וכן רבי עקיבא. ששה דברים ניתנו למשה שלא ניתנו לשום בריה. לא כהתה עינו. ולא נס לחה. קולו היה נשמע בכל המחנה, ראה את כל הארץ מה שלא אפשר לכל בריה. דבר עמו הקב״ה פנים בפנים. ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. לא כהתה עינו. מיכן שעיניהם של מתים כהות. ולא נס לחה. כי קרן עור פניו. שלא נשתנה אדמות פניו מדמות שהיה מהר סיני עדיין כאלו חי ועומד ומשרת בפני אל חי. אשריהם של צדיקים שבוראם אוהבם בעוה״ז ובעוה״ב. אשרי ילוד אשה שבחר בו הקב״ה:
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · דברים · פרק 34 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92