מדרש לקח טוב · דברים · פרק 34 · פסוק 12

פס'. ולכל היד החזקה. זה מכת בכורות. וכה״א (שמות י״ג:ג׳) כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה. ולכל המורא הגדול. זו קריעת ים סוף. וכה״א (שם יד) וירא ישראל את היד הגדולה. רבי אליעזר אומר לכל האותות והמופתים כענין שנאמר (שם ז) והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים. ואומר (תהילים ע״ח:מ״ג) אשר שם במצרים אותותיו ומופתיו בארץ חם. ולכל היד החזקה. להביא מעשה הר סיני. ולכל המורא הגדול. להביא מעשה המדבר כענין שנאמר (דברים ח׳:ט״ו) המוליכך במדבר הגדול והנורא. אשר עשה משה. זה שיבור הלוחות. שנא' (שם ט) ואשליכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם. ד״א אשר עשה משה. זו (העמדת החמה) כענין שנא' (שם ג) ונך אותו ואת בניו ואת כל עמו. ד״א אשר עשה משה. זו העמדת החמה שנא' (שם ב) היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים, ונאמר ביהושע (יהושע י) ביום תת ה' את האמורי. מיכן אמרו כשם שעמדה חמה ליהושע כך עמדה לו למשה. לעיני כל ישראל. כענין שנאמר (דברים ד׳:ל״ד) או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך. ואומר (שם יא) כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה. ואומר (שמות י״ט:ט׳) הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך. היינו לעיני כל ישראל:

לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד: