מדרש לקח טוב · דברים · פרק 4 · פסוק 12

פס'. וידבר ה' אליכם. אלו אנכי ולא יהיה לך שנשמעו מפי הגבורה. קול דברים אתם שומעים. מלמד שהיה הדבור יוצא מפי הקב״ה ומחזר על כל המחנה ומתחקק על שתי הלוחות. ותמונה אינכם רואים. הוא שאמר ישעיה הנביא (ישעיהו מ׳:כ״ה-כ״ו) ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש. ואומר (שם) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו. זולתי קול, מלמד שהקול היה יוצא ומכריז על כל ישראל אנכי ה' אלהיך. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ואל יתמה אדם על ההיכלות דר' ישמעאל ועל דברי ר' עקיבא אשר דיברו בספר הישר במעשה מרכבה כי כולם נכוחים למבין כי כוחות וגבורות בורא הכל המה. מצוי. ולא כמציאה שום דבר. קרוב, ולא כקריבת שום דבר בעולם. ראשון עד אין חקר. קדמון עד לא תכלית. את אחרונים עד אין סוף. ומי יכול לדבר על הנביאים אשר אמרו (שם ו) ואראה את ה'. (שם נה) דרשו את ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, (שה'''ש ה) ראשו כתם פז. (זכריה י״ד:ד׳) ועמדו רגליו ביום ההוא, (דברים יא) עיני ה', (ירמיהו י״ב:ז׳) נתתי את ידידות נפשי. וכיוצא באלה לאין סוף. אלא דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הנביאים אחרי התורה. והכתובים אחרי הנביאים, וחכמים אחריהם. הכל דרך אחד להם ובינה בדבר וצריך שום שכל. וכן הוא אומר וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים: