מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 2 · פסוק 13

ויאמר ה' אלהים לא טוב היות האדם לבדו. א"ר תנחום בן חנילאי כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא טובה. בלא שמחה. בלא ברכה. בלא עוזר. בלא טוב. דכתיב לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. שמחה. דכתיב ושמחת אתה וביתך (דברים יד כו). ברכה. דכתיב להניח ברכה אל ביתך (יחזקאל מד ל). ר' אבא ב"ר עולא אמר אפי' שרוי בלא שלום. דכתיב וידעת כי שלום אהלך וגו' (איוב ה כד). אמר ר' לוי כל היודע באשתו שהיא כשרה ואינו פוקדה נקרא חוטא. שנא' ופקדת נוך ולא תחטא (שם). ת"ר האוהב את אשתו כגופו. והמכבדה יותר מגופו. והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה. ומשיאן סמוך לפירקן. עליו הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא. א"ר אלעזר מה דכתיב אעשה לו עזר כנגדו. וכי אחריו היה עושה אותה. אלא אם זכה עזרתו. זה מבחוץ עובד אדמתו. וזאת בבית מבשלת ואופה כל צורכי הבית. לא זכה לאשה טובה כנגדו. כלומר עומדת ומחצפת פניה כנגדו. אמר ליה ר' יוסי כתוב אעשה לו עזר. במה אשה עוזרתו לאדם. אמר לו אדם מביא חיטין חיטין כוסס. פשתן פשתן לובש. אלא בתיקוניה מאירות עיניו.