אם אחרת יקח לו. למדנו לבת ישראל שחייב אדם בשאר כסות ועונה על אשתו.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב · שמות · פרק 21 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שארה. אלו מזונותיה, כמו ואשר אכלו שאר עמי (מיכה ג ג).
כסותה. כמשמעה.
ועונתה. זו דרך ארץ, שנאמר וישכב אותה ויענה (בראשית לד ב), דברי ר׳ ירמיה, ר׳ יונתן אומר שארה כסותה, כסות הראויה לשארה, שאם היא ילדה לא יתן לה של זקנה, ואם היתה זקנה לא יתן לה של ילדה, אלא כל אחת ואחת כסות הראויה לה, חדשים בימות הגשמים, שחוקים בימות החמה, מזונותיה והואיל וקיום נפש הן, אינו רשאי למנוע הימנה, דרך ארץ לכך נשאת מתחלה ואינו רשאי למנוע ממנה.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bc208bd8b19cc3fff8d358758c765103a5da5f6f15282cbaf4c74457bbc79a92