מדרש לקח טוב · שמות · פרק 10 · פסוק 1

פרשת בא כתיב טוב ליראי האלהים שיראו מלפניו (קהלה ח יב), וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים (שם שם יג), ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים, שמשלם שכר טוב ליראי שמו, שנאמר ליראי האלהים שיראו מלפניו, שהרי אברהם אבינו כתוב בו, כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה (בראשית כב יב), וכרות עמו הברית, שנאמר על ידי עזרא, אתה הוא האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים וגו׳ וכרות עמו הברית וגו׳ ותרא את עני אבותינו במצרים ואת צעקתם שמעת על ים סוף, ותתן אותות ומופתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל ארצו (נחמיה ט ז ח ט).

וטוב לא יהיה לרשע. זה פרעה הרשע, שהיה מתעקש לשלוח את ישראל.

אשר איננו ירא מלפני האלהים. שנאמר לא ידעתי את ה׳ (שמות ה ב), לכך נאמר.

ויאמר ה׳ אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו. שאמר ואני אקשה את לב פרעה (שמות ז ג), א״ר לקיש בא ליטמא פותחין לו, כיון שהכביד פרעה את לבו, אמר הקב״ה כי אני הכבדתי את לבו, הוא התחיל מעשה כבדות, (ה) ואני אוסיף לו כבידות וטיפשות, כדי לטורדו מן העולם.

למען שתי אותותי אלה בקרבו. כדי שאשית מכות נחלות אלה בקרבו חזקות.

ד״א שתי לחלשו כענין שנאמר נשתה גבורתם (ירמיה יא ל).