מדרש לקח טוב · בראשית · פרק 41 · פסוק 40

אתה תהיה על ביתי. להיות גוזר.

ועל פיך ישק. יתפרנסון. כמו ובן משק ביתי (בראשית טו ב).

ד"א ועל פיך ישק. שלא יהא אדם נוטל פרוקופי חוץ ממך.

רק הכסא אגדל ממך. אמרו שריו וגבוריו עבד שקנאו רבו בעשרים כסף נמליכהו עלינו. אמר להם טכסיסי מלכות אני רואה בו. אמרו לו אם כן יודע שבעים לשון. שכן הוא דרך מלכותם שיהא יודע מלך מצרים שבעים לשון. אמר להם למחר אנסה אותו. באותו לילה בא גבריאל והיה מלמדו ע' לשון. ולא יכול לקבל אותם. עד שהוסיף לו אות אחת בשמו של הקב"ה. היינו דכתיב עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה (תהלים פא ו ז). למחר נסהו והיה יודען. התחיל יוסף לדבר עם פרעה בלשון הקודש. ולא היה משיב לו פרעה. אמר לו מה זה הלשון. אמר לו לשון הקדש. אמר לו השבע לי שלא תגלה הסוד. שלא יאמרו יוסף גדול מפרעה.

רק הכסא אגדל ממך. מאחר שאמר לו אתה תהיה על ביתי. יכול כמוני. ת"ל רק הכסא אגדל ממך. גדולתי למעלה מגדולתך. כיוצא בו דבר אל עדת בני ישראל קדשים תהיו כי קדוש אני ה' (ויקרא יט ב). קדושתי למעלה מקדושתכם. ארז"ל ומה פרעה שאמר ליוסף אני פרעה גידלו כל כך. הקב"ה שאמר לישראל אני ה' אלהיכם. [שם]. אני עשיתי ואני אשא אני אסבול ואמלט (ישעיה מו ד). על אחת כמה וכמה.

א"ר יודן בש"ר בנימין ב"ר לוי יוסף משלו נתנו לו. הפה שלא נשק בעבירה. ועל פיך ישק כל עמי. צואר שלא דבק בעבירה. וישם רביד הזהב על צוארו. ידים שלא מיששו בעבירה. ויתן אותה על יד יוסף. הגוף שלא דבק בעבירה. וילבש אותו בגדי שש.