יהודה בר נחמן פתח עלה אלהים בתרועה. גם הוא בא לתת טעם על קביעת יוהכ"פ אחר ר"ה כי מקול השופר עומד הקב"ה מכסא הדין ויושב על כסא רחמים לכן הוא מסוגל ליום סליחה ומחילה:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 29 · פסקה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והופך עליהם מדה"ד לרחמים. אע"ג דהמשפט חרוץ הוא לשלשה הכתות לרשעים גמורים לצדיקים גמורים ולבינונים מ"מ במה שהבינונים תלוים ועומדים עד יוה"כ זה חסד הוא ורובא דעלמא בינונים הם ועוד כי מוחה כמה עונות בחסד וכמה מצות יש המכריעות לכף זכות אשר כל זה הוא במדת החסד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1