הה"ד נכונו ללצים שפטים. בא לתרץ למה כתיב אדם ולא בני ישראל כמו בכל התורה. ומשני כי הנגעים לא יבואו לישראל רק ללצים ופושעים:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 15 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברם הכא. צ"ל אף הכא. ופי' כמו שהחמור לא ילקה בשוט רק אם ימרוד כן נכונו רק ללצים שפטים:
אלו לעובדי כוכבים הפושעים וה"ה לישראל פושעים:
ר' ור"י בר"י. המעשה הובא פה לתרץ לנו הלא מצינו כמה צדיקים סובלים מכאובים ויסורים. אך זה הוא בשביל עון הדור כמפורש בפסוק רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם:
בכתבי הקודש. בגמ' פירשו דהיינו כתובים דוקא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1