הה"ד כי פועל אדם ישלם לו. בעי למדרש את הכתוב איש כי יפליא איש להוציא את הקטן יכול שאני מוציא את הקטן שיש לו הפלאה (פי' שיש לו דעת להפליא ולהבדיל ולדעת למי הוא נודר) ת"ל כי יפליא ולהכי מייתי את הכתוב כי פועל אדם ישלם לו שבשכר זה זכה משה לפרש בני ישראל נדריהם בין איש לאשה בין גדול לקטן כו' כדמסיים ואגב זה מייתי גם שאר הדברים הנוגעים לפסוק כי פועל אדם ישלם לו:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 37 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יהבת ליה אנתתיה. ע"כ משלו היה או משל מעשי ידיה דהם לבעל. כי אם היו מנכסיה לא היה יכול לתנם לצדקה דזה גזל מעליא. וגם אם שלו היה פרנסת אשתו וב"ב קודמת לכל דבר:
בין איש לאשה כו'. שאין שוים ערך הזכר והנקבה וכן גדול לקטן כמו בן ה' שנים ובן עשרים וכן בחור לזקן בן עשרים ובן ששים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1