לאו של מצורעים היא. פי' לפני מ"ת כי במ"ת נתרפאו כולן:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 18 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הורג את נושאיו. שהארון היה מכלה בלוים כמ"ש ז"ל:
לאסכרה. ומפרש לזרא לחולי זר כי אסכרה קשה מכולם כדאיתא בפ"ק דברכות:
לאזהרה. לקמן ס"ד מפרש שמכאן ואילך יזהרו להם:
לקדרא גרסינן וכמו קטילי קדר בפ' ב"מ דנאמר על רעי ומאוס. ולזרא הוא מענין זרות וסרחון:
זרים לאוה"מ. אע"ג דזבין ומצורעין משתלחין גם ממחנה לויה אבל משום ששלוחם תלי' בנטיית אוה"מ כדאמרינן בפ' סדר תעניות הוגללו הפרוכת הותרו זבים ומצורעים ליכנס לשם לכן אמר זרים לאוה"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1