הלא פרוס לרעב לחמך אם זכיתם לרעבו של יעקב כצ"ל וכן הוא בפ"ק דבב"ב:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 34 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עניים מרודים מנעוריהם. אולי צ"ל מגערתם ופי' כי ישראל מרודים ונכנעים מגערתם:
אלו בעלי בתים. ולפ"ז ועניים מרודים וגו' אינה מצוה אך המצוה תביא לבעלי בתים להיות עניים מרודים בשביל שלא פשטו ידיהם לעניים או בשביל מצות אחרות שמרדו בה' ולא עשו רצונו:
ויין למרי נפש לכך נאמר כו'. פי' כי יש מקומות שמנחמין האבלים בביצים ועדשים כדאיתא באבל רבתי ויש מקומות שנהגו בבשר ויין. והשקו אותם כוס אחד ברחוב ואח"ז באו בבית האבל ואכלו סעודת הבראה לכן אמר כי המצוה הוא ביין לנחמו בשוק ואח"ז תביא האבלים המעונים בצער ומרודים לבית ולאכול סעודת הבראה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1