ונשבעו לו. משום דיצרם פתה אותם. בבועז אמרינן לקמן כל אותן הלילה היה יצרו מפתהו כו'. וכן דוד מבואר שיצרו הסיתהו לפגוע ברודפו שהוא מותר משום הבא להורגו. וכן יוסף פתהו יצרו שלא לעורר משטמתה עליה לכן להתחזק בצדקתם קפצו ונשבעו:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 23 · פסקה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
יוסף דוד ובועז. הא דמנה בועז אחר דוד. משום דחפץ למנות כסדר תורה נביאים וכתובים ויוסף הוא תורה דוד הוא נביאים ובועז הוא רות מכתובים:
כלום המקרא חסר. פי' כי ר"י מפרש ואיך אעשה הרעה גדולה לאלהים כי לאלהים הוא שבועה ויתפרש לאלהים כמו באלהים ורב הונא אמר כי אין המקרא חסר לראיה ולהוכחה מרחוק אשר לאלהים הוא שבועה אבל מגוף המקרא מדכתיב לאלהים ולא לה'. ואז היו דבריו מבוררין יותר כי יחטא לה' אלהי הארץ ובאמרו לאלהים ע"כ הוא בא לשבועה ויאמר לאלהים אשבע כי חטאתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1