קריאה במקור

יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 2 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שספר שספת גרסינן ופירושו לשון חבור. והדרש הוא כי אדם המקריב קרבן לה' מתחבר להקב"ה. ודרש את זאת מן הכתוב אדם כי יקריב קרבן לה' שתף הקב"ה את שמו עם המקריב:
2
ותיטב לה' משור פר. ובפ"ק דע"ז מדריש הכתוב זה על אדם הראשון:
3
ויבן נח וגו'. וכתיב שם מכל הבהמה הטהורה מכלל שעסק בתורה וידע מה שהיא טהורה ומה שהיא טמאה:
4
שהוא עשה כו'. צ"ל ועוד שהוא עשה קרבן:
5
עליהם הוא אומר כו'. חזינן דהם נקראו תמימים כשם הקב"ה שנקרא תמים כמו שמביא מן הכתובים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1