נמסר להם רופא כו'. ה"ג בילקוט בעקידה ומסר להם הרופא קמיע מומחה והיה מצוה את ישראל ומניח את הכהן א"ל אותו כהן אדונינו לא לשנינו מסרת כאחד ומפני מה אתה מצוה את ישראל ומניח אותי ע"כ ויתפרש כי צוה את ישראל שדרכו ללכת בבה"ק לשמור את הקמיע מטומאה שלא יאבד את סגולתה אבל הכהן שכבר הוא מוזהר על הטומאה לא צריך להזהירו:
קריאה במקור
יפה תואר על ויקרא רבה · פרק 26 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9135f2fcd752b1e9ccb71ee52d45c48e6e40569bae8f6de6cfbfdb8722f005e1