קריאה במקור

יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 14 · Midrash 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מהו יונתי. ולא אמר יונה. לכן אמר כי רק לגבי הקב"ה נמשל לישראל ליונה כי אליו הם תמימים:
2
אמר הקב"ה למשה כו'. אין ענין לזה כאן כלל. אלא אגב שיטפיה דבשמ"ר דריש הכתוב הזה יונתי ושם הוא מענינא של הפרשה לכן הובא גם פה:
3
ערומים כנחשים להשיב תשובות בערמה כמו שהיה הנחש ערום:
4
וחד נבו עלינו כחדא. י"מ נבו כלב משום דבויק"ר גרס את וחד כלב שוין עלינו כחדא. וי"ל עוד שפי' נבו נביחה. ולכן דריש נבוכדנאצר נבח ככלבא ואתעבד ככדא ונצר כצרצרא. כי זה הוא הנוטריקון מן נבוכדנאצר. נבו נבח. כד כדא. נצר צרצרא. וצרצורא הוא עוף הצועק ופירושו שבכעסו נבח ככלב ונתמלא ככד נפוח וצעק כצרצורא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 43ab9e45a1ffe06d385e5ff5b929bee16c8113b962c52b22723f5d5b678434ab