הגיע זמנן של ישראל כו'. ודריש הזמיר מלשון שבח ועלוי וכמו מזמרת הארץ. ויתכן כי בשביל ששה דברים נגאלו (כדאיתא בירושלמי פ"ק דתעניות ובשוח"ט מזמור ק"ו אשר לפי מספר שניהם הם ו') א' מתוך הקן. וע"ז הגיע זמן של ישראל להגאל. הב' היא תשובה וז"ש הגיע זמנה של ערלה שתזמר ויבואו בברית ה'. הג' מתוך צרה וז"ש הגיע זמן של מצרים שהכבידו עולם על ישראל. שיעקרו. הד' מתוך רחמים וז"ש הגיע זמן של אלילי מצרים שתעקר. כי כאשר עבודת כוכבים בעולם חרון אף בעולם. ובבטולם ישוב ה' מחרון אפו ונותן רחמים בארץ. הה' מתוך זכות אבות. וע"ז אמר הגיע זמן של ים שיבקעו מימיו והים נבקע בזכות אבות כדאיתא בב"ר על פסוק ויבקע עצי עולה. הו' הוא מתוך תפלה וע"ז אמר הגיע זמן של שירה כו' וזה תפלה והודאה:
קריאה במקור
יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 2 · פרק 12 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תייר טב שהיה דורש טוב לישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 43ab9e45a1ffe06d385e5ff5b929bee16c8113b962c52b22723f5d5b678434ab