קריאה במקור

יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 12 · Midrash 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
עד שחזקיה וסייעתו כו'. ופי' הכתוב עד שהמלך במסבו כאשר אכל חזקיה את הפסח בהסיבה אז עשה לו הקב"ה ויצא שמו בגוים וזה נרדי נתן ריחו. ועי' בש"ר פי"ח דמפלת סנחריב היתה בליל פסח:
2
היא דעתיה דר"א. בתמיה האם דעת ר"א לפרש נרדי הוא ריח רע אשר יצא מן הפגרים. ומשני מלמד שהיה ריחו של אותו הדם קשה והופיע להסריח טוב מבשומי ג"ע כו' פי' כי ויהי בחצי הלילה קאי על דם המתים אבל נרדי נתן ריחו קאי על ריח ג"ע:
3
והיתה נבשם קוהא. פי' אותם שלא מלו נצערו והתאוו לאכול כי המה לא עשו את הפסח בשביל שלא מלו. והפרישו מקודם את בני נכר ולא הועיל להם ואח"ז מלו את עבדיהם מקנת כספם ולא הואיל להם עד שמלו את עצמם:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 43ab9e45a1ffe06d385e5ff5b929bee16c8113b962c52b22723f5d5b678434ab