הה"ד נפשי יצאה בדברו. ומלשון בדברו משמע דבורו הראשון וזה אנכי. ובפרק ר"ע איתא על כל דבור ודבור ואפשר דגם הכי נקט הדבור אנכי וה"ה לאינך. ולפ"ז דריש חכו ממתקים על מה שהמתיק להם הדבור בסיני:
קריאה במקור
יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 5 · פרק 16 · Midrash 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חזר הדבור כו'. לא יקשה בעיניך איך הדבור שאין בו ממש ואין לו מציאות חוץ לנפש יחזור לפני ה' כי כבר אמרו בפ' אין דורשין כל דבור ודבור נברא ממנו מלאך. וגם החוקרים אמרו שהמלאך הוא מהמצטרף לדבור ה':
תני רשב"י תורה שנתן הקב"ה כו'. יתכן שחולק על הא דאמר לעיל וקאמר דלא יצאה נפשם אדרבה התורה החזירה להם נפשם שהיתה נכאה ונענה מעבודת פרך וטירחא דאורחא. ויתכן כי כוונתו כמו שכתב אח"ז התחילה התורה מבקשת רחמים. ואית דגרסי ההיא דהתחילה התורה בתר דברי רשב"י ואם כן גם זה הוא דברי רשב"י:
מיד פרחה נשמתן. מפני פחד העונש הנלוה אל הדבור כמ"ש בש"ר פמ"ג שהיה כתוב בלוחות אנכי ה' אלהיך וענשו אצלו זובח לאלהים יחרם ומסתמא כמו כן היה הדבור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 43ab9e45a1ffe06d385e5ff5b929bee16c8113b962c52b22723f5d5b678434ab