אני ישנה מן המצות. ומתעצל אנכי לעשותם מ"מ לבי ער ומהיר אנכי לעשות גמילות חסדים כי מדת הרחמים מורשה לי מאבותי והיא טבעית בישראל וכדאמרי' בכמה דוכתי מדות ישראל הן ביישנות רחמנות וגמילות חסדים. אני ישנה מן הצדקות כי ידה קצרה ואין ביכלתי לעשות אך לבי ער ומשתוקק לעשותן. אני ישנה מן הקרבנות משום שהבית חרב ולבי ער לק"ש ותפלה אשר הם עתה לנו במקום הקרבנות אני ישנה מביהמ"ק שאין בידי לבנותו ולבי ער לבתי כנסיות וביהמ"ד אשר הם לי עתה למקדש מעט כדאיתא בפ' בני העיר. אני ישנה מן הקץ כי ארך מאד וכמעט נואש לבי ממנו אבל לבי ער לגאולה כי בחסדו ימהר לגאלני גם בטרם יבוא הקץ ע"ד בעתה אחישנה. אני ישנה מן הגאולה שאין בידי זכות שימהר ויחיש את הקץ לפני זמנו אבל לבו של הקב"ה הוא ער לגאלני ויבקש לי זכות אשר בגללו ימהר את הישועה:
קריאה במקור
יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 5 · פרק 2 · Midrash 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דכתיב צור לבבי וגו'. ויתפרש הכתוב אלהים הוא צורי ולבבי וחלקי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 43ab9e45a1ffe06d385e5ff5b929bee16c8113b962c52b22723f5d5b678434ab