יפה קול על שיר השירים רבה · Parasha 1 · פרק 4 · Midrash 1

אלעיקי. ענינו בלי בטחון. ודריש לפ"ז משכני מלשון משכון וערבות כיון שהבנים המה המשכונות והערבות מטעם זה אחריך נרוצה לקבל התורה ולקיימה:

אבותינו ערבים לנו. פי' אחרי כי הצור אשר ממנו חוצבנו קדוש וטהור הוא זה יהיה לנו לבטחון וערבות כי אנחנו לא נעזוב את ארחות אבותינו ונשמע בקול ה'. וכאשר השיב למו כי גם באבות נמצא שמץ עון אמרו כי הנביאים אשר יקומו בכל דור ויוכיחו אותנו על שמירת התורה יהיו לנו לבטחון וערבות כי נשמור את התורה. וענה להם כי גם בין הנביאים נמצאו אנשים אשר פשעו בה'. ואמרו הרי בנינו עורבים אותנו כי נחנכם מנעוריהם בדרך התורה וגם כי יזקינו לא יסורו ממנה. וברא מזכי אבא ויתחשב כאשר האבות ישמרו ג"כ את דרכי ה'. ועוד י"ל כיון דהקב"ה יתפוש את הבנים בעון אבותם הלא יפחדו האבות לסור מדרך התורה:

מי יאמר בשירה לפני ברכו כצ"ל וקאי על מה שדרשו במקהלות ברכו אלהים ממקור ישראל דאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה. ולגי' מי יאמר בתורה לפני יתפרש דה"ה במתן תורה אחר שהכירו את ה' מסתמא אמרו ג"כ ברכו כמו שאמרו על הים אבל לא יתפרש מי יאמר בתורה ברכו על הקריאה בתורה דא"כ טוב היה לו לומר מי יקרא בתורה:

כביכול אף אני בשכחה. מי יאמר ברכו את ה' המבורך כצ"ל ולפני ל"ג הכא:

לפיכך צריך אדם להכניס בנו לתורה כו'. כדי שזכות למודו תגן עליו שלא ישא עון האב. כיון שזכות התורה מגינה על החוטא פשיטא שתגן על הערב ומביא מן המקרא כי בי ירבו ימיך שהתורה אומרת וכדכתיב לעיל מיניה הלא חכמה תקרא וגו':