אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם. בין צדיקים בין רשעים שהצדיקים בעוני ובייסורין כל כך למה לברם להיו לברור להם מדת צדקה לראות שהם בהמה להראות להם שהצדיקים נמשכים אחר שכינה כבהמה. מה הבהמה פושטת צוארה לשחיטה כך הצדיקים שנ' כי עליך הרגנו כל היום. המה להם. כך המה חושבים בלבם שהם כבהמה ואינם מתגאים בעצמם והרשעים על דברת שהם מחרפים ומגדפים והקב"ה משפיע להם שלום כל כך למה לברם האלהים לברור להם מדת הרשעים ולראות שהם כבהמה המה להם. ולהראות לכל שהרשעים נמשלו לבהמה מה בהמה כשיגמר דינה לשחיטה שוב אין לה חיים כך הרשעים ומדת זו מסורה בידך כל העושה מצוה קרוב למיתתו בידוע שלא היה מדת צדקו חסירה אלא אותה בלבד לפיכ' השלימה וכל העובר עבירה בשעת מיתתו בידוע שלא היתה מדת רשעו חסירה אלא אותה העבירה והשלימה אלו הולכין שלמין בצדקן ואלו הולכין חסירין ברשען.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על קהלת · פרק 3 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tobia ben Elieser's Commentar zu Koheleth, Berlin 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001050629
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 337dfeee569550c6b36cde30017a24513e52d8cfd70c2bdf1b3074848dbcd7b8