מדרש לקח טוב על קהלת · הקדמה

כתוב טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי אמ' טוביהו ב"ר אליעזר ז"ל על שצפה דוד מלך ישראל ברוח הקדש שכר עמילי תורה וטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבא אמ' טוב טעם ודעת למדני בקש רחמים מלפני הקב"ה שיתן לו לב שומע בתורה. ותהא תורתו לשמה שנא' טוב טעם ודעת למדני שיש טעם שהוא כמו צווי כענין מטעם כורש ודריוש וארתחשסתא מלך פרס. ויש טעם שהוא חכמה ענין וטעם זקנים יקח ויש מפרשים על מנהג כענין בשנותו את טעמו. וכאן אמר טוב טעם ודעת היא טעמה של תורה כענין שנ' טעמו וראו כי טוב ה' שתהא תורתו מובחרת שלא יאמר על טומא טהור ועל טהור טמא על אסור התר ועל התר אסור. זו דעת את הקב"ה כענין שנ' וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' דע את אלהי אביך (למדנו) מלמד שצריך אדם לבקש רחמים מלפני הקב"ה שילמדהו דרך הטובה בענין שנ' אני י"י אלהיך מלמדך להועיל מדבר לדבר. ת"ל כי במצותיך האמנתי מובטח אני בך שאתה משלם שכר טוב ליראיך וללומדי תורתך ולמקיימי מצותיך. וכדרך שבקש דוד לפני הקב"ה טוב טעם ודעת למדני כך בקש שלמה בנו בגבעון שנא' ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבחין בין טוב לרע. ואומ' הנה עשיתי כדבריך. הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך. וכתי' וי"י נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו וכתיב וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. אעפ"י שאין מקרא יוצא מידי פשוטו מ"מ לא מצינו ג' אלפים משל ולא חמשה ואלף שאמר בשירו לפיכ' אנו סומכין על מדרשי חכמים וכן אמר אבמרי' ז"ל וידבר שלשת אלפים אלו שלשת אלופים משלי קהלת ושיר השירים שיצאו מתוך חמשה חומשי תורה. ואלף שאלפו לישראל להגות בו ומצינו אלף שהוא למוד כענין שנ' אלף המגן תלוי עליו והוא אלוף של מגן זה הקב"ה ושינה שמו של שלמה בספר ואמ' דברי קהלת בן דוד וכשם ששינה שמו לקרותו קהלת ויש בו מדרש כך כל דבריו סתומים ומהן שסותרין זה את זה וכל מדרשיו כלם נכוחים למבין אמ' רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה ומפני מה לא נגזוהו מפני שתחילתן דברי תורה וסופן דברי תורה תחילתן דברי תורה מאי היא דכתי' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש. ואמרי דבי ר' ינאי תחת השמש הוא דאין לו למעלה מן השמש יש לו. זו תורה שהיא קדומה לעולם שנ' י"י קנני ראשית דרכו. וסופן דברי תורה מאי היא דכתי' סוף דבר הכל נשמע את אלהים ירא וגו' ומה היו דבריו סותרין זה את זה כגון טוב כעס משחוק וכתי' ושבחתי אני את השמחה וכיוצא בהם.