כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים. זה עת יום המיתה שהיא נעלמה מן הבריות כדגים שנאחזים במצודה רעה אמ"ר ברכיה זו חכה מלמד שמיתת אסכרה קרשה מכולם וכצפורים האחוזות בפח בהם יוקשים בני האדם לעת רעה. האדם הולך ליהנות פרוטה והוא נכשל בה ומת. כשתפול עליהם פתאום כמו גוים או ליסטים או שטף נהר או תבעירה או זוטו של ים וכיוצא בהם.
קריאה במקור
מדרש לקח טוב על קהלת · פרק 9 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Tobia ben Elieser's Commentar zu Koheleth, Berlin 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001050629
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 337dfeee569550c6b36cde30017a24513e52d8cfd70c2bdf1b3074848dbcd7b8