קריאה במקור

מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 20 · פסקה 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

נושאין ונותנין כו'. העדה בכל מקום פי' סנהדרין:

שיני ברזל. להט הברזל של ראש הרמח:

והניחו בחיקו גרסינן והכי מוכח בירושלמי דפרק חלק:

ה"ג לעשות צרכי הניחוהו:

שאלמלא כן. בא המדרש לפרש לנו איך התיר לעצמו לומר אף אני אעשה צרכי:

ועשה לו. הקב"ה י"ב נסים:

[סתם המלאך פיהם גרסי']:

הנוקרנין. המדקדקין ומערערין שלא בדבר צורך עיין ערוך ערך נקר ובירו' דפ' חלק גר' נוקדנין:

אף הוא נכנס כו'. ובזה היה נראה שזמרי שקדם לו לפנחס לא גמר צרכיו עדיין:

לראות. הלמ"ד פתוחה כמו להראות לאחרים:

שלא יטמא. כלומר שלא ילכלך ויטנף אותו:

וסלקו גרסי'. ור"ל סלק הדבר או המלאך המשחית:

[ה"ג ויעמוד פנחס ויפלל ד"א ויפלל שהוא כו':

ויקלל א' מהם את המלך גרסי':

בא תושב אחד גרסי']:

משטר. דין ומשפט מלשון שוטר ומושל:

נתכלו. ל' כליון:

ע"י סרחון כו'. שהם נענשים על סרחונם ומתוך כך הוא מונה אותם אח"כ לידע מנין הנותרים בחייהם:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3