קריאה במקור

מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 9 · פסקה 6

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

תני מעוות כו'. בפ' תפלת השחר ומסיק שם דאיירי דבמזיד לא התפלל דאי בשוגג הא מתפלל תפלה שלאחריה שתים:

[ה"ג פ"ק דחגיגה וי"ט אחרון של חג עבר הרגל ולא חג אינו כו']:

הערוה פנויה. כגון אחותו שלא אסרה על שום אדם ואי לאו דמוליד ממזר לא היתה קלקלתו עומדת לעד והכי מוקי ליה בפ"ק דחגיגה:

או הבא על א"א. שאסרה על בעלה לעולם וכדמפרש ואזיל:

דניסטיס. פי' הערוך מלוה בלשון יון:

משבר שיניו. בתמיה כלומר יורד עמו לחייו עד שגובה מה שיש לו בידו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3