ה"ג בירושלמי פרק היה מביא שהיא הולכת וכתב לפני מי שהיא עתידה ליתן דין וחשבון. ה"ג בירושלמי פ"ק דסוטה משתעי הדין עובדא דר"מ היה יליף דריש בכנשתא בכל ערובת שובה וכו'. פי' היה מספר זה המעשה דר"מ היה רגיל שהיה דורש בבית הכנסת של עיר חמת בכל ערב שבת ושוב עיין מעשה זה בויקרא רבה פ"ט ושם פירשתיו וכן לקמן פ' שופטים:
קריאה במקור
מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 9 · פסקה 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[הדא איתתה גרסינן:
ה"ג שמעת תליה]:
איעני דרשה. נמשך הדרשה:
[ה"ג בעייה מיעל]:
מיטפי. לא הוי אתתא עללה להכא עד זמן דהיא אזלה רקקה באפוי דדרושה:
גרמיה. כל אתתא עבדי גרמין:
תכמת אנת גרסינן:
מן אומתיה. מן אימתו שמתייראת מפניו כי צנועה היתה:
ספסלה וכו'. פירוש היינו כופתין אותו על העמוד ומלקין אותו:
ומרעיין. ומרצין ומפייסין כו':
[אל מי המרים גרסינן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3