קריאה במקור

מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 20 · פסקה 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

מהו ויגר. שהיה לו לומר ויירא ובא"א הגיה דכתיב ואשד הנחלים וגו' ויגר מואב:

ה"ג אל תצורם כל מין כו' דלא כתיב אל תתגר בם מלחמה:

שהיו רואין כו'. המואבים:

ואחזו. לשון אחוזת נחלה:

ומשכירין כו'. הישראלים היו משכירין בתים למצרים שנאמר ומגרת ביתה שכינוי הה"א של ביתה שב על מלת אשה הקודם לו והיא ישראלית:

לשון יראה. מורא כד"א גורו לכם מפני חרב:

רק עוג מלך הבשן וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא נשאר מיתר הרפאים וצידונים:

שאין בו עולה. מפני שנאמר אל תצר גבי מואב ועמון כי לא אתן וגו' שסיחון כבר נטלו מהם כמ"ש חז"ל עמון ומואב טהרו בסיחון וכדלעיל פר' חקת:

לכך היו מתיראין. שלא ידעו הם שנטהרו בסיחון:

כקוצים. שפל וחלש:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3