מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 5 · פסקה 1

ה"ג מעשרותיהם שאין וכו':

עשר במקדש. בפסיקתא זוטרתי קחשיב להו חטאת בהמה. אשם ודאי. זבחי שלמי ציבור. חטאת העוף. ואשם תלוי. לוג שמן של מצורע. שתי לחם. לחם הפנים. מותר העומר. שירי מנחות:

עשר בגבולין. תרומה. תרומת מעשר. חלה. ראשית הגז. מתנות שהם זרוע ולחיים וקיבה. פדיון הבן. ופדיון פטר חמור. שדה אחוזה. שדה חרם. גזל הגר:

ד' בירושלים. בכור. בכורים. המורם מתודה ואיל נזיר. עורות קדשים. התם קמפרש להו כל אחד ואחד כמשפטו:

מאותן. מכל אותן שונאים שהיו באים נגדינו ולא היתה להם תקומה בפני הארון:

[כנגדנו גרסינן]:

מכאן אתה דורש. מדכתיב אש אכלה שני פעמים כתיב הוא ש"מ שני ניצוצים היו:

שפה. נוגע בחזקה כמה דאת אמר ושייף ועייל:

ד' משפחות. גרשון קהת ומררי ואהרן עם בניו וכן הוא לקמן פרשה ו' בהדיא:

[אצל בני חדש בני קהת גרסינן ח' אלף ושש מאות:

ה"ג מתוך שהיתה האש]:

היו מתמעטין. ואע"פ שלפי סדר הפרשיות היה מנין זה קודם שנשאו הארון שהרי בראש הספר כתיב באחד לחדש השני ומצוה והולך על סדר נסיעתם ובעשרים לחדש נסעו ככתוב בפרשת בהעלותך מ"מ ס"ל דפרשה זו של אל תכריתו לא נאמרה עד אחר נסיעתן ונכתבה פה אצל סדר הנסיעה דאל"כ מהו זה שאמר אל תכריתו ומי הוא זה שהכריתן אם לא ע"י נשיאות הארון ועוד דאם לא כן לא ידענו למה נחסר המנין השני מהראשון כל זה השיעור ולא מצינו בהם חטא משפט מות ולא בא הכתוב לסתום אלא לפרש שהיו נכרתים ע"י נשיאות הארון ונחסרה מהם כל כך ולכן צוה ששוב אל יגרמו להם כריתה אלא אהרן ובניו יכנסו ויסדרו דבר דבור על אופניו. וכן מצאתי שוב בפי' החזקוני בסדר פנחס בפר' ואלה פקודי הלוי וגו' עד ויהיו פקודיהם כ"ג אלף ופי' הוא ז"ל וז"ל מנין זה מוכיח שהארון היה מכלה בהן שהרי הם נמנים מבן חדש ולא נוסף במנין ל"ח שנה רק אלף וישראל שמתו משהיו מעשרים ומעלה היה מספרם עכשיו קרוב למנין שבמדבר סיני עכ"ל הרי שמהקושיא בחסרון המנין למד שהארון היה מכלה בהם כי בלעדי זאת לא יוכל למצוא מקום לחסרון המנין והוא הדבר אשר דברתי:

מתכלין. נעשין כלה מרוגזו של הקב"ה: