ה"ג לקמן בקהלת ונכון הוא אכול בשמחה לחמך זו פרשת חלה ושתה בלב טוב יינך זו פרשת נסכים מהו כי כבר רצה וגו' זו הכנסת ישראל לארץ שנאמר כי תבאו אל הארץ וגו' ד"א הפסוק הזה וכו':
קריאה במקור
מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 17 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי ידעתיו. בחיר"ק תחת יו"ד והוא פועל יוצא:
הרי כבר פי'. שלא חשך בנו מן השחיטה וזהו יצחק שהכינו לכך:
ומניין. כלומר מניין ומאין ומאיזה טעם כתב שוב את יחידך:
מששת ימי בראשית. דייק מדכתיב והנה איל משמעותיה הנה כבר הוא מוכן ומזומן מאז ולא בא לסתום אלא לפרש על זמן קדום שאין קדימה לפניו:
חסר המקרא. בתמיה וכי חסר המקרא כלום ולמה ליה למימר תחת בנו:
והספיגו. מקנחו בספוג להיות נקי וטהור כדחללי בי טבחא:
[אמר אברהם איני זז גרסינן]:
בנך נתקרב כו'. כאלו הוא נתקרב ואח"כ האיל תחתיו וע"ל בב"ר פרשה נ"ו ויתבאר לך:
אמר לו הקב"ה יסורין וכו'. אברהם נתיירא מיסורים וזהו אחר הדברים וגו' הרהורי דברים שהרהר על היסורין שלא יבואו עליו והבטיחו הקב"ה וע"ל בב"ר פרשה נ"ז כי כן הוא:
לבא על אברהם. הספר מדבר דרך כינוי כי לא נאה לומר עליך:
דשאב. של מקום שאב:
והיו מצירין. עיין זה בפרק ב' דמס' שבת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3