דכתיב ויאמר יהודה וגו'. הרי שיצא דינה לשריפה ומפני שהודה נצלת היא ובניה ולכך אמר נודע וגו' שע"י שזרע יהודה קדשו ש"ש כשיצאו מכבשן האש היה נודע אלהים בכל העולם דכתיב די כל אומה ולישן כו':
קריאה במקור
מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 13 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
משבט יהודה שנקרא אריה גרסינן:
שהוא אריה. דניאל שהיה מזרע יהודה:
מפני שהיה אלוהו. ולכן היה חס עליו:
ה"ג בלבו של דריוש שלא יטילנו. פי' לפי שבודאי ישרף ולא יהיה ניכר גבורתו של הקב"ה:
בשבתי בתוכם וכו'. עי' בפירש"י בספר הושע ויתבאר לך היטב:
ה"ג נכונו לעוברי כו'. ועיין בויקרא רבה פרשה ט"ו:
ואית דאמרי כו'. צרעת ונתק במקום שחין ומכוה:
[ה"ג ה' תורות שנאמר זאת התורה לכל נגע וגו':
והלך אחד גרסי']:
כבלים. כבלי ברזל:
מגלבין. רצועות ומקלות שמייסרין בהם העוברים על דת:
[ה"ג יודע היית תחלה]:
וחמת. וראתה:
שוטיא וברדליא. זמורות ורצועות עי' ערוך ערך ברדל:
ה"ג לא נקיתי וגו'. הוי נודע ביהודה:
קפץ נחשון. דרש נחשון לשון נחשול שבים כדלקמן סי' ז':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3