קריאה במקור

מתנות כהונה על במדבר רבה · פרק 18 · פסקה 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

שמתו וירדו לשאול תחתית. זה גיהנם:

שאולה. זה פי הארץ ודייק מדכתיב שתי פעמים לא נעלה ובשעת הדין כתוב ג"כ וירדו וגו' ואח"כ ויאבדו וגו':

בילקוט גרס לשפתים וירדו לשאול שנאמר וירדו הם וגו':

ומשיבו. תשובה על דבריו בהן ולאו ואלו לא באו כלל:

אל מנחתם כו'. שהיה לו לומר אל עבודתם שהרי הקטרת אינה מנחה:

שהקריבו. כלומר שישראל מקריבים ערב ובוקר וכן משמע בפירש"י בחומש:

מלבד כו'. כלומר מנחת התמיד שעליו נאמר מלבד וגו' ואותה מנחה היתה קריבה משל ישראל:

דרכי. כלומר מנהגי מצד הדין:

[ה"ג עליהם לקרבן ומבקש רחמים]:

וכן למשוח כו'. בשעה שהי' הולך למשוח את דוד למלך:

[ה"ג משלי היה:

ולא נטלתי גרסינן:

ה"ג בגאותן אמר להם אתה וכל עדתך וגו' הלך קרח כו':

שמשה נטל גרסינן]:

ה"ג והיה הולך ומפתה כל שבט ושבט כראוי לו. פירוש לפי מה שהיה גדולת משה ואהרן נוגע ומזיק להם:

כלם מדברים עמו. י"ל דברו דברי מחלוקת על משה ובילקוט גרס כל העדה שנכנסו ובאו עמו מיד כו':

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: fdc6aaced80dcff356ee6ad9c20aa9b5068842de0df934f3e8f87f5a338101e3