וילך משה וישב אל יתר חותנו לא היה צריך לומר אלא וישב מצרימה ולמה אל יתר חתנו להתיר לו נדרו לטול ממנו רשות שבתחלה הוא אומר (ב' כ"א) ויואל משה לשבת את האיש: ואין הואלה אלא שבועה: וכיון שאמר לו הקב״ה לך והוציא את ישראל אמר אלך ואשאל על נדרי הדא היא אלכה נא ואשובה אל אחי היה בדעתו של משה להערים כדי שימצא פתח לנדרו אמר אם אני אומר לו אלך ואשוב אל אחי שמא אינו רוצה אלא אבליע הדבור אלכה נא ואשובה: יתרו הבין בדברים הושיב לו על הראשונה והניח השנייה ויאמר יתרו למשה לך לשלום: התחיל משה מצר מיד נגלה עליו הקב"ה בפימליא של מעלה והתיר לו את הנדר דכת' (פ' י"ט) ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרים: כבר נתן (לך) [לו] יתרו רשות: הקב"ה למה הוצרך לכך מלמד שהתיר לו נדרו: והאיך התיר לו אמר משה אם היית יודע שישראל מתעכבין ואינן נגאלין אלא על ידך היית נודר: אמר לפניו רבונו של עולם אפלו על אחד מהם לא הייתי נודר: אמר לו הקב"ה אם כן מותר לך מופר לך:
קריאה במקור
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי · הוספה · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mechilta de-Rabbi Simon b. Jochai, Dr. D. Hoffman, Frankfurt 1905
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002001678
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e3781f1dc621e094d7d5f2512def2dcf0032b191f6dca697d0b22f2158774dcf