קריאה במקור

עץ יוסף על קהלת רבה · Parasha 3 · פרק 16 · Midrash 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מקום שסנהדרין כו'. עיין כל זה בויקרא רבה פ״ד (סימן א) ובפרק חלק (סנהדרין קג, א):
2
ששם חותכין את ההלכה. והתוך במקום חתוך. והוא מקום שבית דין הגדול יושבים בירושלים שמשם הלכה יוצאה חתוכה ופסוקה, כמו שנאמר (דברים יז, ח) וקמת ועלית אל המקום וגו' ולא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין וגו' (מהרש"א):
3
הן דתלה מרי זייניה. במקום שהאדון תולה כליו. קולבא רעיא פירוש נבל רועה. תלא קולתא פירוש לשם תלה כדו. כמו כדה (בראשית כד) דמתרגמינן קולתה. לשון אחר קודתיה, מקדתו, כמו (סוטה ט, א) מקדה של חרס (רש"י בחלק). וכלומר במקום שהיו חותכין בו הלכות בו דנין שרי בבל דינין שלהם:
4
ואת אוריה. שנהרג בירושלים. ואף על גב שלא נתפרש זה באוריה, מכיון דכתיב (ירמיה כו, כג) דיהויקים הרגו והשליך נבלתו אל קברי בני העם מסתמא בירושלים הוה (יפה תואר):
5
ר' יונתן בעא כו'. עיין באיכה רבתי פסוק בלע ה' (ב, ד) ופסוק מחטאת נביאיה (ד, טז) ולקמן (י) פסוק (ד) אם רוח המושל:
6
את זכריה בן יהוידע הכהן. שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש המלך:
7
על צחיח סלע. בהניזקין (גיטין נז, ב) פירש״י על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ, כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע. צחיח שעיעות כתרגומו:
8
וכל כך למה. רצה לומר שמאת ה' היתה זאת שלא היו מכסים כדי שיבא נבוזראדן וינקום נקמתו, כי חטאתם כבדה מאד:
9
ועל כך כתיב וזכור כו'. עיין בפתיחתא דאיכה רבה סימן כ״ג:
10
שהיה תוסס כו'. מרתיח ועולה:
11
דייתיקי. שטר עלבון שלך:
12
וחמא. וראה:
13
דם פרים כו'. ובגמרא פרק הנזקין איתא אמרו ליה דם זבחים דאשתפוך. ורצונם לומר שלא נעשה כמצותו ולכך הוא מרתיח:
14
בגרדון. בזמורות:
15
ויום השבת ויום הכיפורים היה. משמע שחשב שבת ויום הכיפורים לתרי מילי. אבל באיכה רבה חשב עוד וחללו את השם, ושבת ויום הכיפורים חשב לחדא. ועיין שם מה שכתבתי:
16
שמה הרשע שמה כתיב ויגוף ה' את העם. ופירוש הרשע העונש, על דרך (דברים כה, א) והרשיעו את הרשע (יפה תואר):
17
ביד. פירוש בשמאל. ועיין בויקרא רבה פרשה הנזכר לעיל ובסדר שופטים (סימן ד):
18
רק חזק לבלתי אכול הדם כו'. הכוונה אני אמרתי רק כדי שלא תקבל הנפש הפסד ופחיתות מנפש הבהמה כי הדם הוא הנפש, ועתה אתם גרועים יותר מבהמה, כמאמר (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע וגו' (קול בוכים):
19
שנאמר כו' נפש כי תחטא בשגגה. לומר שהוא כמתמיה על הנפש איך תחטא (יפה תואר):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, with Etz Yosef, Warsaw, 1867
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987082&context=L&vid=NLI&search_scope=Local&tab=default_tab&lang=iw_IL

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dbaaab8609a2e5d4902955024d73ae8c2b245e0c8b296447aa2b39b94394993a